מוסדות אור מאיר ושער השמים

יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

אור השבת גליון מס' 472

מוסדות "אור מאיר ושער השמים" בנשיאות הרב ארי'ה יוסף סויסה שליט"א תשע"ה גליון מס' 472
      
    כניסת השבת: 4:10                  יציאת השבת: 5:22                  רבינו תם:6:00  (ק. אתא)


אוצרות התורה 

מתוך ספרו של רבינו אוצרות גנוזים
פרשת ויגש


חמתו של יהודה


"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" מד יח'

איתא במדרש תנחומא בסימן ג' כשהיתה חמתו של יהודה עולה היו שתי שערותיו יוצאות מתוך ליבו וקורעות את בגדיו. וכשהיה מבקש לעלות את חמתו היה ממלא את חגורתו חתיכות של נחושת  כגודל זרע אפונים ולועס אותם בשיניו וחמתו עולה. וכיון שראה יוסף שעלתה חמתו של יהודה אמר עכשיו תאבד מצרים. מיד  פנה אל אחיו ואמר להם אני יוסף אחיכם. ולא יכלו לענות אותו. ויש להבין וכי על יהודה שהיה מקדושי השבטים שעליהם מעיד ה'  כמו שכתוב שבט יה וכן כתוב והיו בני יעקב  שתים עשרה ודרשו חז"ל שכולם היו קדושים ואף כי שמעון ולוי היו כעסנים גם את זה יש להבין דודאי זה לא היה כפשוטו יען  שחז"ל גינו רבות את הכעס עד שאמרו כל הכועס כל מיני גהינום שולטים בו והמקרע כלים בחמתו  הרי זה כעובד עבודה זרה,  והוסיף האר"י הקדוש שכל מצוותיו יורדות  מחשבונו לאחר אורך ימים כנזכר בכתבי האר"י הקדוש  ומרן החיד"א בספרו מורה באצבע. ועוד יש להבין מה הם הסימנים הללו של שתי שערות קורעות את החולצה ויוצאים מליבו. וכן זה שהיה לועס חתיכות של נחושת בגודל אפונים מה הענין שיש בזה.

ונלעד' לומר שהיה זה כעס על עוברי עבירה ועל עוברי על רצונו יתברך וכתוב  בשס' דברכות שמותר לשנוא את הרשעים זולת רשע שהשעה משחקת לו. ויהודה לא ידע אימתי אותה היא השעה  שמשחקת לו דאפשר שלמראית העין נראה שהשעה משחקת לו. אולם כל זה למראית העין. ולכן נתן לו ה' סימן אם שתי שערות יוצאות מליבו ומקרעים את הבגדים ידע שנאמנה שאין השעה משחקת לו שתי שערות הללו עוזרים לפתוח שערים שכן שער בהיפוך אותיות שער וכמ"ש פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר  אמונים והיו יוצאות מליבו היינו זה כפי שהתורה הנקראת  לב אותו ועוד זה עדות חיה שיאבדו את התורה הנקראת לב וקורעת את האחים מבחינה רוחנית וחתיכות נחושת אפשר  לומר שבא לרמז למידת העזות וכמ"ש מצחך נחושה לשון נחושת וגודלם כאפונים מלשון אף וכעס ומונחים בחגורה היינו  שהיתה השעה משחקת  לרשע היה  צריך לחגור את הכעס לבל יצא ושהיה טוחנם בפיו היינו היה נושא ונותן בדבר אם טוב לו כעת לכעוס והיה זוכה לסיעתא דשמיא  לידע זאת ואפשר לומר עוד  שהכוונה היא שהיה עוסק בתפילה בטורח ועמל כאדם הלועס נחושת . ולכן הבין שכעת הגיעה השעה ואין לו לחוש לפי שמקיים את רצונו יתברך אבל יוסף ידע את האמת. וכיון שזה רק העמדת פנים יש להציל את יהודה מכעס שאינו נכון ואף כי לא ראיתי זאת בשום ספר כך נלעד' שבודאי שהדברים  אלו הם לא כפשוטם ח"ו להוציא לעז על שבטיה.  יה"ר  שעל ידי עבודת המידות נזכה לתקן את תיקון ולביאת גואל צדק במהרה בימינו.




אוצרות הרזים


מתוך ספרו של רבינו אוצרות גנוזים




כתב רבינו אפרים דברים נפלאים שמה שכתוב בתורה על בנימין זאב יטרף אינו בדרך משל וכמו שכתב רש"י כי אם ממש כפשטו כשהיה אצל אביו היה כמראה אדם וכשפרש מאביו היה מתהפך לזאב. אולם כשהיה אצל אביו היה לו שם רופא, וזה שאמר יהודה ליוסף ונאמר אל אדוני לא יוכל הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת וגם אמר וקרהו אסון היינו כשעזב את אביו היה מתהפך לזאב לעוברי דרכים ועל ידי זה והיה כל מוצאו יהרוג אותו כדי שלא יזיק לו.  ואנוכי הדל אמר לי ליבי לבוא עם הספר להבין את דברי קודשו שבודאי רמז לדברים גבוהים ואינם כפשוטם כאשר היה נמצא ליד אביו והיה מקבל כוח וחוזק וביטחון לדבר בבטחה, ולעשות מעשיו בבטחה וזה שאמר שלא היה אצל אביו היה מתהפך לזאב כלומר רואים את דבריו כזאב שבא לטרוף כשאין כוונותיו נכונות משא"כ ליד אביו היה מקבל בטחון וזה הרופא שהיה שם עצם הימצאותו של אביו היא היתה מחזקת אותו.

אולם אפשר לומר עוד שכאשר היה ליד אביו בכח הקדושה של אביו היו השבטים מקבלים השראה ומבינים את עומק דבריו ומקבלים את דבריו ואת מעשיו.

ועוד יש לומר בנימין שלא יהיה נגוע במידת הקנאה והשנאה ולא היה בעת המכירה תמיד ראה לבלום את כל מי שיש לו קנאה ושנאה בבחינת זאב יטרף. אולם כשהיה ליד אביו לא היה צורך בזה לפי שעצם השגתו של אביו היתה משדרת אהבה אחוה וכדומה וזה שאמר היה שם רופא שהיה מרפא לו שם, ועוד אפשר לומר כיון שהיה קטן היה פגיע ביותר ועוד שהיו אומרים לו משהו היה מתגונן כדוגמת ילד קטן ברם כל זה לא ליד אביו אבל כשהיה ליד אביו היה מדריכו ומחזקתו ולא היה מגיע לידי כך כלל ועיקר. הנלעד' כתבתי וה' הטוב יאיר עינינו במאור תורתו.



הנולד מהול מילתו שונה משאר בני אדם
מתוך ספרו של רבינו "רביד הזהב"
"אני יוסף"


פרש"י שיוסף הראה לאחיו שהוא מהול מקור הדבר במדרש רבה פצג'. והקשה רבינו הטור על התורה שלכאורה מה הראיה שיוסף נולד מהול והרי גם הערבים היום מהולים ויתכן שגם יוסף היה ערבי. ועוד הקשה הטור והלא אף המצרים היו נמולים מפני שכך גזר עליהם יוסף כדאיתא במדרש רבה פצ"א. ותירץ רבינו הש"ך שההוכחה שיוסף נולד מהול היא  שהמילה של הנולד מהול שונה ממילת אלו שלא נולדו מהולים ונימולו בידי אדם. ונלעד' לומר ע"פ מימרת חז"ל שישנם שנים עשר  אנשים שנולדו מהולים ויוסף היה אחד מהם וכיון שיוסף נולד מהול היה ניכר בכך וממילא זוהי ההוכחה שהינו יוסף. ויש להקשות יתכן שזה סימני מילה שהוא מהול והינו יהודי אבל מהיכן ידעו שהוא יוסף.

ויש לומר כיון שדיבר עימם בלשון הקודש זיהו את צליל קולו והבינו שהוא יוסף אולם חששו שמא פגם באות ברית אולם כשראו  שהסימן שהיה לו  כשנולד מהול  נשאר ולא נשתנה ידעו בעליל שהינו עדיין  קדוש ה'. ועוד יש לומר ע"פ המבואר  בזוהר הקדוש שחקוק במילה שם קדוש שהוא שם מב וקדושי ה' יוכלו לראות אם פגם בזה לא. ולכן השם הקדוש שנמצא נשאר  שם ואת זה ראו. וזוהי  הכוונה שהוא מהול לא עצם המילה כי אם ראו את השם הקדוש המצוי שם משא"כ אצל אומות העולם ואצל יתר עמך בני ישראל שאינם במדרגת יוסף קדוש ה'.




אוצרות הריח טוב הלכות ציצית
מתוך ספרו של רבינו שאגת אריה על הרי"ח טוב


כתב הבן איש חי בשנה א' פר' נח דף יג' בסעיף יא' וזל' יזהר לעשות גוף הטלית וחוטין של הציצית הכל לבן, בין בטלית-גדול בין בטלית-קטן. רמז לדבר " והיה העטופים ללבן" (בראשית ל, מב) וטליתות שיש בהם צבע מהצדדין לנוי – לא אכפת, כי הצבע הוא מעט מן המעט בגוף הטלית דרובו לבן.

ד"ה יזהר לעשות לבן גוף הטלית והחוטין נלעד' לומר שהלבן מסמל את מידת החסד והרחמים ואם כן  כאשר אדם ניגש בתפילה לבורא עולם יש לו לגשת בתפיסה שאין מגיע לו כלום מעצמו כי אם ממידת החסד. והראיה לכך היא מש"ס  דברכות שחזקיה פנה בתפילה לה' וביקש ממני הטוב בעיניך עשיתי. וענו לו בזכות דוד המלך ואילו משה רבינו רעיה מהימנא פנה לה' בחטא העגל בזכות האבות הקדושים וענה לו ה' בזכות משה רבינו וכמו שכתוב ויאמר ה' סלחתי כדבריך. וראיתי לספר פתח האוהל שכתב וישלח יעקב מלאכים לפניו היינו שתלה בזכות האבות שהיו לפניו שהם אברהם ויצחק ולא בזכות עצמו לפי שהתולה בזכות אחרים תולים לו בזכות עצמו. ועוד יש לומר שהטלית היא סמל לתלמידי חכמים והחוטין הם  סמל לפשוטי העם ובא לרמז שגם פשוטי העם יש להם לתלות בזכות אחרים וגם  תלמידי חכמים כדוגמת דוד המלך ע"ה משה רבינו, ויעקב אבינו ודומיהם. ועוד יש לומר שהטלית היא סמל לתח' והחוטים הם רמז לפשוטי העם שה' יעשה עימו חסד  בזכות האבות הקדושים במידת החסד והרחמים . ועוד יש לומר הטלית היא סמל ללומדי התורה והחוטין סמל למחזיקי התורה. ובא לרמז שגם הלומדים וגם המחזיקים זקוקים למידת הרחמים והחסד. ועוד יש לומר הטלית היא סמל לתורה והחוטים הם סמל למצוות הנובעות מהתורה שהינם לבנות ובהירות בזכות זה יזכה למידת החסד והרחמים.

ומייתי ראיה  מהפס' והיה העטופים ללבן היינו מידת ההכנעה שכן יעטוף פירושו יכנע כמ"ש תפילה לעני כי יעטוף. ולבן שיקנה מדה זו על ידי שיזכור את יום המיתה שמלבישים אותו בתכריכין לבנים ולכן נכתב זה בבראשית ל לשון לבן ופס' מב' ביחד יהיה ליבם כלומר בזכות התורה הנקרא לבם של ישראל בסוד כי הם חיינו ואורך ימינו שכשם שבלי לב אי אפשר לחיות כן בלי תורה אי אפשר לחיות. ולפז' יש לומר שהטלית מסמלת לענווה והחוטים  מסמלים לעוד ענווה עד'ש מאוד מאוד הוי שפל רוח. ועוד יש לומר מאוד  זה ממון וכמ"ש בפט' דברכות שע"י הממון אדם מגיע לגאווה וכמו שאירע לקורח.

דה' וטליתות שלנו לא אכפת לו שהינם בצבע יען שהוא מיעוט דמיעוט  ורובו לבן והצבע הינו  לנוי .
נלעד' לומר כשם שאנחנו מביאים לה' המובחר כך גם  ה' ינהג עימנו בחסד וברחמים ונוי למצוות למדנו מקריעת ים סוף לחד מאן דאמר בפירוש הפס' זה אלי ואנוהו לשון נוי. ויש לתמוה מדוע למדו נוי מצווה כגון סוכה נאה שופר נאה  טלית נאה  וכו' מקריעת ים סוף.  ונלעד' ע"פ מה שמובא במדרש שיש מחלוקת לכמה חלקים נבקע הים יש אומרים לשתים ויש אומרים לשנים עשר חלקים. וא"כ יש לתמוה  מדוע נקרע הים ליב' חלקים. אלא זה כדי להראות את חביבותם של בני ישראל לפני ה'. וגם אנחנו צריכים לנהוג כן במידה כנגד מידה.  בא היצר הרע וטוען לאדם דרך למה  להוציא הרבה הוצאות על המצוה ויש לאדם לקרוע את השטן ע"י שיזכור את הסוף שסופו למיתה והוא לשון סוף וים הוא לשון התורה המשולה לים וכמ"ש ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים.

הציבי לך  ציונים סימן הלכ' ע"פ האותיות:
א.      מש' רבינו זאת בסעיף יא' ר"ת ימעט אפשר כלומר אם מיעוט היא מצבע אחר זה כשר.
ב ר"ת אפשר יהיה כלומר אפשר שיהיה מצב זה שמיעוט יהיה מצבע אחר כיון שרובו לבן .
ג. ר"ת יזהיר אותם שגם לאחרים כן יורה. והאמת תורה דרכה.




אוצרות הגדולים
"מתוך ספרו של רבנו שמו כשם הגדולים"


ילמדנו המורה מי היה ר' יעקב בעל הטורים.


וזה החלי בעזר משדי ר' יעקב בן הראש נולד בקולוניא שבאשכנז בשנת הא'  כט' בערך. והיה תלמיד מובהק של אביו ר' אשר בן יחיאל גדול רבני אשכנז. הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לספרד שם השתקע בברצלונא ואח"כ בטולדו. עוד בחיי אביו החל כותב קובץ ותשובותיו. וגם סיכם וקיצר את פסקיו בחיבור שנקרא קיצור פסקי הראש עד היום בסוף כל מסכת ונלווה לספר הראש הגדול והמפורסם בין ספריו הוא הטור שהוא קובץ של ארבע ספרים נפרדים אורח חיים יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט חיבר עוד חיבורים כגון ספר הצוואר שהיא אגרת מוסר, ומיוחסים  לו עוד חיבורים נוספים בסוף ימיו עזב את העיר טולידו לעלות לארץ ישראל ונפטר בכיאו שביון ביום יב' תמוז שנת קג' בערך. ונלעד' שזכה לתואר ר' יעקב בעל הטורים כנגד ספר הטור. ונקרא בעל הטורים וכנגד ארבע טורי אבן הנמצאים בחושן שכנגדם כתב ארבע ספרים, בספרים אלו נתגלה כוחו החזק של רבינו ומה שנפטר בכיאו. יש בזה רמז  כי או כלומר כי נאה, יען שהיה נאה דורש ונאה מקיים ומזכה הרבים  בחיבורו הגדול בהלכה ומה שנפטר ביון  לפי שמלכות זאת רצתה לעקור את הכוח של ישראל והוא ראה לנכון להמית את עצמו על התורה. ומה שנפטר ביב' תמוז ר"ת זמני תשובה ממשמשים ובאים שתמיד ראה את עצמו שהוא עצמו רחוק מחיק התשובה ועמל עליה כל ימיו ושנת פטירתו היא קג' ר"ת קדושתו גדולה להורות על גודל קדושתו למרות שלא החזיק מעצמו כדרך הקדושים האמיתיים אשר בארץ המה.




ספרי הלבושים

ילמדנו רבינו מי הם ספרי הלבושים.


זה החלי בעזר משדי. ספר הלבושים הם לבוש אבן יקרה, לבוש אדר היקר, לבוש האורה, לבוש הבוץ וארגמן, לבוש החור, לבוש התכלת, לבוש יקרה היא מפניני לבוש מלכות. לבוש עטרת זהב גדולה, לבוש עיר שושן, לבוש אור יקרות. לבוש פינת יקרת. ונתגלה בספר איש חסידך לתולדות הרב יצחק לויבנדר שלמד בבחרותו בישיבת מאקוה שבמחוז ווארשא. ובתחילת קיץ שנת תרעד בא לישיבה בחור צעיר יצחק קרקאוסקי ובחור זה היה עילוי בעל מוח חריף מאין כמוהו וגם התברך בנוי. ובאחד הימים הגיע לישיבה אביו של הבחור והבחורים ראו כן תמהו מאוד למראה פני אביו בעוד שבנו יפה תואר והוא מראהו מכוער. ומרוב השתוממות שאל ממנו לפשר הדבר. וענה לו הבחור יצחק שהוא נכד הגאון הלבוש וסיפר שזקנו עמד בנסיון והתפלל שעד עשר דורות כל זרעו יהיו מכוערים כדי שלא יפלו בנסיונות ואני הוא הדור האחד עשרה לכן אני נאה ואבי להיפך.



ספר נחל עדנים


ילמדנו רבינו מי היה הרב נחל עדנים.


זה החלי בעזר משדי. היה רב צבי הירש קאצנעלנבויגן זצ"ל ופרנס קק' וילנא. נולד בוילנא ביום כב' אלול תקנ"ו לאביו הנגיד ר' שמחה ז"ל למד אצל הגאונים הצדיקים ר' אברהם חבלי זצ"ל אבדק"ק וילנא אבל ר' שאול קאצנעלבויגן זצ"ל היה מו"ץ בקק' וילנא. בשנת תקפ"א נדפס הספר נחל עדנים לראשונה. וחיבר עוד חיבור גבעת שאול, נחל דמעה, נחל קדומים, נתיבות עולם נפטר טז' באדר תרכ"ח. ונלעד' בעניין הלבוש שנדר שעד עשר דורות כל יוצאי חלציו יהיו כעורים משא"כ לאחר מכן כיון שעמד בנסיון, הן אמת שישנם שני סוגי נוי יש נוי רוחני כדוגמת ר' יוחנן ויש נוי גשמי כדוגמת הנאים. ובודאי זכה הלבוש לנוי רוחני, וא"כ מה מקום לנסיון, אולם אפשר לומר שהוא זכה לנוי גשמי ונוי רוחני גם יחד. וא"כ זה שהצליח לשרוד זה מעשה ניסים אבל לא לעולם חוסן לסמוך שכך יהיו שאר יוצאי חלציו. ולכן ביקש שיהיו מכוערים כאותו מעשה של ר' יהושע עם בת הקיסר שאמר לה תורה מונחת בכלי פשוט  ומכוער מחזקת, ולכן אני מכוער והנני חכם שעל ידי הכיעור אזכה לענווה. ומשום רוב ענווה זוכה לסד' וזכרון. וא"כ יש לומר שיש לו שמירה גדולה ועוד בה נעשה מרכבה לשכינה. ובענין הרב בעל נחל עדנים שנולד ביום כג' אלול שזכה לכל הכבוד לעמוד ולשמש כאבדק"ק דוילנא מחמת שכל הזמן כבודו הוא שע"י התורה המורכבת מכב' אותיות זכה לחפש במה הוא טוב ומה עליו לחפש וכיצד. שכן אלול לשון לחפש וכמ"ש ויתורו את ארץ כנען מתרגם התרגום ויאללו ית כנענע. ומה שנפטר ביום טז' לאדר שנת תרכ"ח יש לומר לפי שהיה כוחו אדיר בתורה שנמשלה לזהב וכמ"ש טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. פטירתו שנת תרכ"ח ר"ת תורי זהב שכן האות ט' תתחלף לאות ת באותיות דטלנת. ושנת תרכ"ח תר לשון תורה כמו וקול התור נשמע בארצנו. ונשארו האותיות כח לשון כח, וכן ר"ת כלה חתן זה הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל בזמן מתן תורה ודוק'.  




כח לשון כח וכן ר"ת כלה כתן זה הקדוש ברוך וכנסת ישראל במתן תורה ודוק'.




"זה ספר תולדות אדם"




ספרים העתידיים לצאת לאור: בקרוב ממש:

אוצרות ההלכה - בן איש חי מבואר עם ג' ספרים נפתחים דברי חיים איי הארץ ,שאגת אריה  עיונים בדברי רבינו עם מקורות עין לא ראתה בבושם הזה.
רוח חיים - הארות על אור החיים הקדוש.
גבורות אריה ח"ג - חידושים על חומש במדבר.
אזמר בשבחין - ביאור על הפיוטים מגמ' מדרשים וזוהר.
ברכת יוסף - פירוש עיוני על חמישה חומשי תורה.        
רביד הזהב - חבורות בסוגיות השס' על סדר הש"ס.
שרביט הזהב - חבורות על פרשיות השבוע.
שושנת העמקים - חיבור מעמיק עפ"י מערכות על התנ"ך.
אבני תרשיש - חידושים על הגדה של פסח בדרך הפרדס. בקרוב ממש יצא לאור

ספרי המוסדות שנכתבו ע"י הרב  שליט"א שיצאו:

באר מרים - העוסק בענייני הנשמה.
אהל מרים - העוסק בענייני תיקוני הנשמות והשפעתם.                    
יד מלאכי-אוצר המצוות ח"א - על תרי"ג מצוות.
אמרי אש ח"א-ב - העוסק בדברים הנעלמים מן העין.
שמח תשמח ח"ג' - העוסק בענייני שמחות.
אוצר הברכות ח"ד - אוצר בלום בענייני ברכות.
תפארת אבות - פירוש עיוני על פרקי אבות בדרך הפרד"ס.
גבורות אריה ח"א-ב - חידושים על חומשי התורה.
תהילים-בפי ישרים - העוסק בתפילות וסגולות לכל עת.



בשורה משמחת לציבור שוחרי התורה:
יצא הספר איי הים שחובר על ידי רבינו מגילת אסתר על פי הפרדס לפרטים בטל המוסדות. כל הקודם זוכה ויפה שעה אחת קודם.

והיו אלה לזכרון בהיכל ה'
לע"נ:
ר' מסעוד בר מסעודה סויסה ז"ל, מרים בת שמחה, ר' מסעוד בר מסעודה מויאל ז"ל, ר' מסעוד מלול בר פריחה.
מזל כהן בת חמשנה נלב"ע א' אייר תשע"ג, אסתר מלול בת פריחה נלב"ע יט' אדר תשע"ג. אזולאי אורי בן יפה ז"ל.

להצלחה ופרנסה טובה ורפואה שלמה ולחינוך הילדים:
הרבנית סימי בת מרים וב"ב, ר' מיכאל מלול וב"ב, אורנה חזן וב"ב, דליה אירגז וב"ב, שטרית יצחק והדסה, עליזה לירן, מיכאל עידן, אבוטבול יעקב, ורד, נהוראי שלמה, יקיר, ירין וטליה. מרגלית בת שלום חסיד.

לזיווג הגון: שיראל עליזה בת הרבנית סימי זהבה, רחלי בת מרים מויאל.

לרפואת: הרב אריה יוסף בן עליזה, הרבנית סימי זהבה בת מרים, והרבנית אמ' עליזה בת עלג'יה.

כל המעונין להשאיר שמות לברכה בלבד ולהעתיר בעבורו בציוני הקדושים יפנה לטל' של המוסדות.

שיעורי הרב על גבי דיסקים בנושאים רבים כגון: הימים הנוראים, עין הרע, משיח, מזלות, חכמת השמות, תנ"ך גמ' משנה זוהק'. ניתן לקבל קטלוג של שיעורי הרב עג' דיסקים לפרטים בטל' המוסדות. וככ' ניתן לשמוע את שיעורי הרב באתר האינטרנט ע"ש מוסדות אור מאיר/הרב אריה יוסף סויסה.


בברכת התורה ושבת שלום, הנהלת המוסדות