מוסדות אור מאיר ושער השמים

העלון השבועי

בס"ד


מוסדות "אור מאיר ושער השמים"
בנשיאות  הרב אריה סויסה שליט"א
רחוב הרב מימון 1, קרית אתא מיקוד 28044
        טלפון: 04-8436444 פקס: 04-8438441 נייד: 052-8174441


מוסדות "אור מאיר ושער השמים" בנשיאות הרב ארי'ה יוסף סויסה שליט"א תשע"ה גליון מס' 478
כניסת השבת: 4:46     יציאת השבת: 5:56     רבינו תם:6:32  (אפיק חיפה)

פרשת יתרו

אוצרות התורה

ניסים שנעשו הצלת משה מחרב פרעה

ושם כאחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה יח' ד' 

למדנו במדרש אגדה שהרג משה את המצרי וטמן אותו בחול הלשינו עליו דתן ואבירם וברח לו משה, ואז ציוה פרעה להורגו ונעשה נס שנהפך צווארו להיות חזק כשיש. במדרש שכל טוב איתא שכשביקש פרעה להרוג את משה אמרו תפשו את משה והעלוהו לבימה וכפתוהו והניחו סייף על צווארו ובא מלאך ונדמה להם כמשה תפסו למלאך ועזבו את משה רבי אליעזר אמר בני אדם שתפסוהו למשה  מהן נעשו אילמים ומהם חרשין ולא היו שומעין ולא מדברים ולא היו רואין. לכן נאמר כי אלהי אבי בעזרי ולפיכך אמרו  הקדוש ברוך הוא מי שם פה לאדם מי שם אלם או חרש או פקח או עוור הלא אנוכי ה'.

ובירושלמי במסכת ברכות פט הא' איתא אמר ר' אלעזר שפרעה שלף את חרבו על משה כדי להתיז את ראשו ונעשה נס וניתזה החרב מעל צווארו על צוואר של קוסטינר והרגו ועל זה נאמר ויצילני מחרב פרעה ואת קוסטינר הרג. ונלעד' שיש להקשות מדוע נעשה צווארו של משה דווקא כשיש ולא כדבר אחר שהוא קשה. ונלעד' לומר דשיש מסמל את הלבנים שישראל יצטרכו לעשות ולבנות בהם את מצרים ולזה רמז ה' למשה שלא יתייאש שחלילה ימותו ישראל מרוב צער בעבודת לבנים אלא כשם שאתה נשארת בחיים גם הם ישארו בחיים. ועוד יש לומר שהוא רמז  למשה להתפלל על אחיו בזמן שעבדו בעבודה זו שכן מצינו שהתפילה והבקשה נקראו חץ וקשת וכ"ש אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי. ועוד יש לומר  מאחר שכל הנשמות היו כלולות במשה רבינו ויש לעודדם בעת ההיא. שכן כתב הספורנו שמחצב הנשמות הוא מאבן ספיר אשר מתחת לרגלי ה' בסוד הכתוב ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. ומה שלמדנו במדרש שכל טוב שהיה מלאך  שנדמה למשה כדי להצילו.

יש להתבונן מי היה המלאך, ולענד' יש לומר שהמלאך היה מלאך מיכאל שהוא מלאך שמסנגר על ישראל.

והירושלמי אומר שהלכה החרב והתיזה את ראשו של קוסטינר יש לומר שפרעה נתן לו את חרבו. ועוד יש לומר כיון שהוא שליחו זה נקרא שהוא בעצמו עשה כן אבל אם לא אירע לאיש מאומה למה אמר ויצילנו מחרב פרעה אולם מכאן משמע שאותו הציל. לכן אמר שקוסטינר מת. וזהו שאומר דוד המלך בור קרה ויחפרהו ויפול בשחת עשה ישוב עמלו בראשו ועל קודקודו חמסו ירד ודוק'. ואיתא עוד בספר אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות שחברו ר' יהודה חסיד זכר עשה לנפלאותיו שהציל את משה ועשה את צווארו חזק כשיש שאם יחגור אדם עור נחש מת עליו לא תפגע בו חרב. ואנוכי הדל אמרתי אבוא אחר המלך לידע א. מה הקשר ביניהם ב. איזה קשר יש בין עמוד שיש שנעשה צווארו של משה לקחת עור נחש שחרב לא תיגע בו.

ונלעד' שמצינו בעת שהתרשל משה ממילת בנו למד' אחד או מהתעסקות במלון  תחילה למד' אחר שהמלאך היה בולעו מראשו עד אותו מקום ואחר כך היה בולעו מרגליו עד למטה כשראתה כך ציפורה הצילתו, לכן יש לומר שמשה שלט בו נחש אולם פרעה נקרא תנין שהוא נחש שכן הוא נקרא התנין הגדול חשוב כמת ולכן ידו לא פעלה כל זאת. לכן אמרו מי שישים נחש מת עליו כשם שמשה לא נפגע בחיבורו לנחש מת הה' כל אדם. ועוד יש לומר משה לא מת כיון שלא חטא וא"כ יש לומר שכל מי שישים נחש מת היינו שימית את היצר הרע שלו או את העוון שלו חרב לא תיגע בו לרעה, יען שאין הנחש ממית כי אם החטא יה"ר שאמרות ה' תחזקנו בעבודת הקודש. וע"י זה נזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן סלה.



אוצרות הרזים - מתוך ספרו של רבינו רזי האומה.
הקב"ה אמר את עשרת הדברות בניגון.

בפירוש הרוקח בדברים יט' כתב חידוש נפלא  שעשרת הדברות נאמרו בניגון ובנעימות קול. וגם יעקב אבינו ידע את הניגון וגם הנביאים ידעו זאת. וכן רבינו החזיקוני בהקדמתו על התורה כתב ששמע בחלומו את עשרת הדברות בניגון.


ונלעד' לומר שהטעם הוא כדי לרמז שצריך ללמוד תורה בניגון א. כדי להראות את חיבת התורה. ב. שע"י לימוד בניגון יגיע לזכרון כנזכר זאת באורח וברוחב בספרו אור לציון בחלק הנזכר זכרון הדסה זיע"א.


אוצרות ההלכה
מתוך ספרו של רבינו אור ההלכה


שאלה: האם מותר להוציא ס"ת לקראת מלך גוי.

תשובה: הנה הרב פתחי תשובה בשולחן ערוך יוד' בסימן רפב' כתב שמותר להוציא ספר תורה לקראת מלכי עכו"ם וכן כתב רבינו החינוך במצווה שע"ט.

ובספר אוצר יד החיים אות מח' כתב להתיר להוציא ספר תורה לקבל מלך גוי וראיתי ממדרש רבה שכתב אמרו שלא רק משה יצא לקראת יתרו כי אם גם אהרון ושבעים זקנים . ויש אומרים שאף ספר תורה יצא עימהם. ויש להבין מהו טעם להיתר זה והלא סס' הינו בשר ודם וזה ספר תורת אלוהים חיים. ועוד מילא לקראת מלך ישראל שפיר יש להתיר א. כיון שמקיים מה שכתוב בו משא"כ זה שאין מקיים וא"כ אין זה מברך אלא מנאץ. ב. למלך ישראל ישנם ב' ספרי תורה אחד שנמצאת בבית גנזיו ואחרת שיוצאת עימו בחיקו וא"כ ספר תורה מותר שיצא להקביל את ס"ת חבירו אבל במלך גוי על מה יש לסמוץ להתיר זאת.

ויש להשיב א. משום  איבה שלא יאמרו למלך ישראל כן ולנו לא ב. ס"ת נקרא מלך וא"כ יש לומר מלך יוצא לקראת מלך. ג. כיון שהינו מלך בו בחר ה' לכן ס"ת שבחר בו ה' יוצא לקראתו. ד. שגם מלכי האומות מכבדים את התורה ורואים בכך שזה ספר אלוהים חיים. ואם מהצדיקים יראים מס"ת על אחת כמה וכמה ודוק'.


אוצרות גנוזים
מתוך ספרו של רבינו אורות גנוזים

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עימה שמות יח' ו'


יתרו ירא חץ למשה.
בפירוש הטור על התורה הביא בשם התנחומא שכאשר יתרו הגיע למצרים למקום חניית בני ישראל כיון שישראל היו בתוך ענני כבוד לא היה יכול להיכנס ירא חץ וכתב עליו אני יתרו חותנך בא אליך ואשתך ושני בניה עימה. ואע"פ שעננים היו מעליהם ומגינים עליהם מחיצים ואבנים  לצורך שעה משום כבודו של משה עבר החץ את העננים ונכנס פנימה.

ונלעד' לומר שכיון שמחנה ישראל היה קדוש ויש מד' שעדיין יתרו היה גוי ועובד עבודה זרה לא היה יכול להיכנס למחנה ישראל קדושים. וההוכחה לכך שפירוש המילה ויחד לדעה אחת הוא שנטל חרב חדה ומל את עצמו, זה היה לאחר שמשה סיפר לו את כל הניסים והרי  הוא לא היה יותר טוב מערב רב שהיו גרים לא אמיתיים ולא זכו להיכנס למחנה שכינה וקו' יתרו שהיה אז כומר לעבודה זרה. אולם יש מפרשים על התורה שאחד מן המגידים אמר לו. ויש לומר שמדי פעם בפעם היה מוציא משה אחד או כמה אנשים כדי לראות מה ארע ואז פגשו את משה ואל' את מה שאמר יתרו.

ויש לתמוה והלא משה היה נביא ה' וא"כ ידע זאת מעצמו ולאיזה צורך ירא יתרו חץ. ויש לומר שעדיין לא ידע היטב את כוחו של משה. ואף כי משה ידע זאת רצה לגרום ליתרו לידע לכבד ת"ח ולא לכבוד עצמו עשה כי אם לכבוד ת"ח והתורה הקדושה.

ובביאור התוס' השלם מביא מהמדרש שעוזיאל דוד אהרון  הביאו למשה ויש מפרשים שהחץ היה מחוץ לענן וכיון שיצאו לעשות צרכיהם הביאו למשה.

ומלשון התנחומא משמע שהחץ הגיע לפני משה.

ויש להבין במאי פליגי. ונלעד' שהתס' סל' שמשמיים עשו שיצאו עוזיאל יען ששמו כשם מלאך יבוא מלאך ויתנו למשה שנקרא מלאך. ב. לפי שיתרו לא יהרהר אחר משה אם יש לו נבואה למה לא יצא החוצה והוא כדוגמת אהרון שאוהב שלום ורודף שלום ולא יעשה מחלוקת.

והמפרשים דסל' שנפל החץ בחוץ משום שסל' מאי שנא חץ זה משאר חיצים ואבני בליסטראות. והתנחומא שאומר שלא ניכנסו פנימה אומר שירד החץ לפני משה כדי שלא ימצאוהו אחרים וירננו אחרי משה רבינו.


שו"ת בהלכה
אוצר הפוסקים

שאלה: האם גר מותר לו לכבד את אביו שהוא גוי בסנדקות.

תשובה: כתב בשו"ת שבט הלוי חט סימן כו' אין ליתן סנדקות לגוי. ואין צריך הסבר ויאמר לאביו שנימוסי ההלכה מעכבים בעדו אפילו אם סייעו להתגייר. ובשו"ת דברי מלכיאל חד' סימן סו' מרעיש עולמות על מה שנפרצה היריעה ליתן לגוי סנדקות. ובסוף העלה עדיף שישאר הולד ערל מאשר שגוי ישב סנדק. ור' יעקב הגוזר כותב שממרא היה סנדק של אברהם למרות היותו גוי, וכנראה שלכך היו שהתירו זאת וככ' הגר"ח ולענין הלכה יש להסביר בדרכי נועם שיש להימנע מכך. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כמי נהר. 


אוצרות הגדולים
מתוך ספרו של רבינו שמו כשם הגדולים

 מי היה רבינו החינוך מחבר ספר החינוך.

וזה החלי בעזר משדי ספר החינוך הוא חיבור של תרי"ג מצוות על סדר פרשיות השבוע נתחבר בספרד בידי ת"ח אחד מבית מדרשו של הרמב"ן המכנה את עצמו בהקדמה איש הלוי מברצלונה.

וזה גרם למדפיסים לכתוב שחיברו ר' אהרון הלוי ז"ל מברצלונה הידוע חבירו של הרשב"א ובן עירו. ושניהם למדו תורה אצל ר' יונה ואצל הרמב"ן. הרא"ה חיבר ספרים רבים ביניהם חידושים על הש"ס ועל הרי"ף וכן השגות בשם בדק הבית על ספרו של ידידו הרשב"א ועליהן השיב בחריפות הרשב"א בחיבורו משמרת הבית, אך יש מייחסים זאת לאביו הגדול ורבו של הרא"ה הלא הוא ר' פנחס הלוי. אולם יש שכתבו שנראה שהוא אחד מתלמידי הרשב"א נתחבר לראשונה בשנת רפג' בונציא ומאז פעמים רבות. ונלעד' דטעם קריאת הספר חינוך יען שהמצוות באו לחנך את האדם כי כל מצווה שהיא נותנת מוסר מלבד שזהו ציווי אלוהי שנעלם מהשכל יש בכך גם לקח מוסרי. ובפרט ספר בראשית שנקרא ספר הישר כדאיתא במסכת ע"ז בדף ג' כיון שהוא מיישר אורחות חייו של האדם. ונכתב בשנת רפג לרמז בר"ת רפיון גדול כלומר כיון שהיצר הרע גדול ומחליש את האדם באתי בחיבור זה כדי לחזק ידיים רפויות. ובפרט בחינוך מוסרי על דרך שאמרו אם אין דרך ארץ אין תורה. ובווינציא לשון ניצנים כלומר שיתחילו לחנך עצמם מדברים קטנים. ומשם יגיעו לדברים גדולים ודוק' יען שהמזלזל בדברים קטנים ילך ויזלזל גם בדברים גדולים.

ועוד יש לומר שכדי לחזק את האדם אין אפשרות מיד לפנות לדברים גדולים, אולם אם יתחיל עימו בדברים קטנים לא תהיה טרוניא חו' ויקבל את מוסרו.


אוצרות המנהגים
מנהג לערוך סעודת יתרו
מתוך ספרו של רבינו מנהג ישראל תורה

מנהג אצל יהודי תוניס ואלג'יר לערוך סעודה בשבוע שחל בה פר' יתרו ביום חמישי וכבר נשא ונתן בזה בשות' וישב יוסף במן כו' וכתבו בטעם א' שהוא זכר לסעודה שעשה יתרו למשה וכ"ש "ויקח יתרו חתן משה עולה וזבחים ויבוא אהרון וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלוהים". טעם ב. משם שבפר' זו מוזכר את הענין של קבלת התורה ועשרת הדברות ומשום זה עושים סעודה. ג. כיון שבתוניס היה מגיפה ורבים חללים הפילה ובא אליהו הנביא זכור לטוב ואמר לאישה מעוברת לשחוט יונה ונתבטלה המגיפה וזכר לזה עושים סעודת יתרו. ונלעד' לומר לטעם א. עושים סעודה זכר לסעודת יתרו כדי ללמדנו שיש לקבל גרים בשמחה ולא להרחיקם. ולטעם ב' שהסעודה משקפת את השמחה שבשבוע זה ואין שייכות ליתרו כי אם לפר' יתרו זה קשה כיון שמשמע שהמנהג כוון לסעודת יתרו ממש. וגם לטעם ג' שמגיפה התבטלה בשבוע זה  סעודת יתרו משמע שמכוון לפר' לסעודת יתרו ולא לפר' יתרו. ויש להקשות לטעמים אלו מדוע זה נעשה רק ביום ה' בפשטות היה נראה לומר כדי לא לעשות מצוות חבילות חבילות ושהיה ניכר שזה מכוון לסעודת יתרו לא כן אם היה נעשה בשבת. ועוד יש לומר כיון שעושים סעודה לגומרה של מצווה נמצא שעל קבלת התורה ראוי לעשות סעודה ואין לך זמן מתאים יותר מאשר יום ה' וכדי להראות שעם ישראל לא יעברו עליהם שלושה ימים בלי תורה. ועוד יש לומר כיון שהתורה היא לחם של חכמים ובכל יום יהיו בעיניך כחדשים. לכן כשם שיתרו יעשה סעודה על כך שנתגייר והרי הוא כתינוק שנולד הוא הדין אנו אף ביום חול כמו יום חמישי שיש תורה זה מראה לנו שאנו כחדשים וע"י זה יתחדש האדם ע"ד שכתוב תתחדש כנשר נעורייכי. ומה שאמר לה אליהו ליטול יונה יש לומר כיון שכנסת ישראל נמשלה ליונה שמגינה על עצמה בכנפים כן ישראל הגנתם היא במצוות ובפרט מצוות ת"ת שעליה נאמר ותלמוד תורה כנגד כולם.


"וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" כ. ט. "וינועו אמות הסיפים".
מתוך ספרו של רבינו "אמות הסיפים"
מדוע נעים  זמן הלימוד מתוך ספרו של רבינו

הרב בעל הטורים הביא רמז לזה מלשון הכתוב וינועו לשון תנועה וזה להורות שעם ישראל נעו ממקומם במתן תורה יען שהתורה ניתנה באימה ברת ובזיע כדאיתא בברכות כב'. אולם בכוזרי מאמר שני הביא כיון שפעם היו ספרים מועטים ואנשים רבים ובספר אחד למדו רבים והיו צריכים להטות עצמם כדי לראות הכתב לכן נעים בזמן הלימוד.

ובזוהק' הביא כיון שבשעה שאדם לומד הנשמה שנקראת נר נע. והרמ"א  בדרכי משה כתב שהרב הריקנטי כתב טעמים על פי הסוד וביניהם של הזוהק' אולם הרמ"א בשוע' כתב את הטעם של בעל הטורים ודוק'. 



                 בברכת שבת שלום לכלל עם ישראל    
מאחלים מוסדות אור מאיר ושער השמים